פקודת המיסים (גבייה),1929 1

פקודה הבאה להסדיר את ענין גביית מיסים

1. השם הקצר

פקודה זו תיקרא פקודת המסים (גבייה).

2. פירוש (תיקון: תשל”ג)

(1) בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב אחרת:-

“מפגר” פירושו מי שלא שילם ביום הפרעון את המס המגיע ממנו;

“מוכתר” לרבות מי שמינהו ממונה על הגבייה לשמש בתפקידי מוכתר;

“מס”, לרבות מס הרכוש העירוני, כל הסכומים המגיעים בעד הלוואות זרעים שהילוותה ממשלת ארץ-ישראל או ממשלת ישראל, כל מס, ארנונה, הלוואה ותשלום אחרים שעל גבייתם הוכרז או יוכרז ע”י הנציב העליון של ממשלת ארץ-ישראל או ע”י שר האוצר כבייה הכפופה לחוק הדן בגביית מסים;

“גובה מיסים”, לרבות מוכתר וכל שמינהו ממונה על הגבייה לשמש בתפקידי גובה מסים;

“כפר”, לרבות עיר ואזור של שבט;

“נכס” – לרבות זכות קיימת או עתידה;

“ממונה על הגבייה”3 – עובד ציבורי ששר האוצר מינהו, בהודעה ברשומות להיות ממונה על הגבייה;

“פקיד גבייה”3 – עובד ציבורי ששר האוצר מינהו, בהודעה ברשומות, להיות פקיד גבייה.

(2) הוראות פקודה זו בדבר עיקולם של מיטלטלין ומכירתם, לרבות
סעיף 12א, יחולו על זכויות וטובות-הנאה אחרות כאילו היו מיטלטלין, והוא כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.

3. תאריך פרעון המס

מס יהא נפרע בתאריכים שפורשו בהוראות החוק המטיל את המס, ומקום שאין הוראות כאלה ייפרע בתאריכים הקבועים.

4. הוצאה לפועל בשל אי-תשלומים (תיקון: תשל”ג)

(1) נישום אדם כהלכה בסכום כסף בקשר לאיזה מס ולא שילם אדם את הסכום בתוך חמישה-עשר יום למן היום שהיה חייב לפרעו ולאחר שנמסרה לו דרישה בכתב לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו יתן פקיד-גבייה כתב-הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המטלטלים של החייב באופן המותנה להלן.

(2) (בוטל).

5. הוצאת כתב ההרשאה לפועל (תיקון: תשל”ג)

(1) דרש גובה המס מהסרבן לשלם מיד את הסכום הנקוב בכתב ההרשאה, והסרבן לא מילא אחר הדרישה, רשאי גובה המס –

(א) להיכנס לחצריו של הסרבן שבהם נמצאים או עלולים להימצא מיטלטלין ולעקלם;

(ב) להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי הסרבן ולעקל מיטלטלי הסרבן, ובלבד שימסור תחילה למחזיק בחצרים הודעה על כתב ההרשאה ועל כוונתו להיכנס אליהם, זולת אם הממונה על הגבייה סבור שמתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול והתיר את הכניסה ללא הודעה.

(2) עוקלו מיטלטלין, רשאי גובה המס להשאירם במקום הימצאם על חשבונו ועל אחריותו של הסרבן או להעבירם למקום אחר, במועד ובתנאים שקבע.

(2א) לא שילם הסרבן, תוך המועד שקבע פקיד הגבייה בשעת העיקול, את המס המגיע ממנו, רשאי פקיד הגבייה לצוות על מכירת המעוקלים או על מימוש הגבייה בדרך אחרת; אולם אם היו המעוקלים נכסים פסידים, רשאי פקיד הגבייה לצוות על מכירתם מיד לאחר העיקול.

(2ב) מיטלטלין שעוקלו כשהם על גופו של הסרבן, בכליו או בחצרים שבהחזקתו, רואים אותם כנכסי הסרבן, כל עוד לא הוכח, להנחת-דעתו של הממונה על הגבייה, שאינם שלו.

(2ג) ציווה פקיד הגבייה על מכירת המעוקלים כאמור בסעיף קטן (2א), יכול שיימכרו גם על ידי ראש ההוצאה לפועל בהליכים הנהוגים במכירת מיטלטלין מעוקלים לפי חוק ההוצאה לפועל תשכ”ז – 1967.

(3) דמי פדיון המכירה ישמשו לתשלום הסכום המגיע והאגרות וההוצאות של ההוצאה לפועל, וכל יתרה תושב לבעלים.

(4) הממונה על הגבייה רשאי להוציא כתב-הרשאה נוסף בו ירשה ויצווה את גובה המס, אם הוא נטול יכולת להיכנס לביתו או לחצריו של מפגר לצורך הוצאת כתב ההרשאה לפועל, להתפרץ בשעות היום לתוך ביתו או חצריו של החייב במעמד המוכתר ושני נכבדים מן הכפר או השכונה שבהם נמצאים ביתו או חצריו של החייב, או במעמד שוטר, ולהיכנס לתוכם ולהוציא לפועל את כתב ההרשאה הראשון כמותנה בפקודה זו.

6. (בוטל) (תיקון: תשל”ג)

7. עיקול בידי צד שלישי (תיקון: תשל”ג)

(1) פקיד הגבייה רשאי ליתן צו-עיקול על נכס פלוני, או על כל הנכסים של הסרבן הנמצאים בידי צד שלישי, והצו יחול על המעוקל, בין שהוא נמצא בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו ובין שיגיע לידיו תוך שלושה חדשים מאותו יום.

(2) (א) היה הנכס המעוקל לפי סעיף זה משותף לסרבן ולאחר, יחול
העיקול על חלקו של הסרבן בלבד, ואם השותפות היא בחלקים
בלתי-מסויימים, יראו את הנכס כשייך לשותפים חלק כחלק, כל עוד
לא הוכח, להנחת-דעתו של הממונה על הגבייה, שחלקו של הסרבן אחר.

(ב) בנכס ששותפים בו סרבן וקרובו בחלקים בלתי-מסויימים לא תיעשה במשך 21 יום מיום המצאת הצו, או עד ביטולו, הכל לפי המוקדם, כל פעולה בחלק שרואים אותו לפי פיסקה (א) כחלקו של הקרוב.

(3) “קרוב”, לענין סעיף זה – בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי-הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג, בן-זוגו של אחד מאלה וכן תאגיד שיש בו לסרבן אחת מאלה:

(א) 51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה;

(ב) זכות להחזיק ב- 51% לפחות מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה או בזכות לרכשה;

(ג) זכות לקבל 51% לפחות מהרווחים;

(ד) זכות למנות מנהל.

7א. חובת הצד השלישי להודיע (תיקון: תשל”ג)

(1) הומצא לצד השלישי צו עיקול על נכס של הסרבן, יגיש לפקיד הגביה, תוך עשרה ימים מיום ההמצאה, הודעה בדבר הימצאו של הנכס בידיו, ואם לא היה, כולו או מקצתו, בידיו – יפרש זאת בהודעתו.

(2) הגיע נכס מעוקל לידי הצד השלישי תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך לפקיד הגביה תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידיו.

(3) לא הודיע הצד השלישי, או שהודיע ופקיד הגביה סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הממונה על הגביה להזמין את הצד השלישי לחקירה, ולענין זה יראו את הממונה על הגביה כרשות שהוסמכה לאסוף ראיות לשם הפעלת סמכויותיה על פי דין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מאחריותו של הצד השלישי על פי כל דין.

(4) הודיע הצד השלישי לפקיד הגביה שאין בידיו נכסים של הסרבן ושלפי ידיעתו לא יגיעו לידיו נכסים לאחר מתן הודעתו, רשאי פקיד הגביה, לאחר שאימת את ההודעה, לבטל את העיקול בידי צד שלישי.

7ב. חובת הצד השלישי למסור את המעוקל (תיקון: תשל”ג)

(1) הצד השלישי חייב למסור לידי פקיד הגביה את הנכסים המעוקלים באופן, במועד ובמקום שפקיד הגביה קבע בצו העיקול או בצו שנתן לאחר מכן; היו הנכסים חובות המגיעים מצד שלישי לסרבן, ישלמם הצד השלישי לפקיד הגביה בהגיע זמן פרעונם; היו הנכסים נכסים המוחזקים לטובת הסרבן ואיו לו תביעה עליהם, ימסור אותם הצד השלישי לפקיד הגביה, ובלבד שהממונה על הגביה ציווה על המסירה לאחר ששוכנע כי לא תיפגע בכך זכות אחרת מזכויות הסרבן. היה הדבר כרוך בהוצאות, ישלמו לו הוצאות סבירות לפי נסיבות הענין.

(2) צד שלישי אשר ללא הצדק סביר לא עשה כאמור בסעיף קטן (1), או הוציא מידיו נכס או שילם חוב שלא כדין, בידעו שיש עליו צו עיקול, רשאי פקיד הגביה לחייבו בתשלום החוב במידה שלא שילמו הסרבן, ובלבד שחיוב זה לא יעלה על שווי הנכס שעוקל, או על סכום החוב שהגיע מהצד השלישי לסרבן, הכל לפי הסכום הנמוך שביניהם.

(3) חייב פקיד גביה את הצד השלישי בתשלום החוב, כאמור בסעיף קטן (2), יהא דינו של הצד השלישי כדין סרבן לגבי החיוב, ומועד הפרעון של החוב יהא המועד שבו הומצאה לו החלטת החיוב.

(4) מסר הצד השלישי את הנכס המעוקל לידי פקיד הגביה, יחולו על המשך ההליכים הוראות סעיף 5 בשינויים המחוייבים לפי הענין.

(5) מסירת נכס מעוקל או תשלום חוב לידי פקיד הגביה לפי עיקול בידי צד שלישי, פוטרים את הצד השלישי מאחריותו כלפי הסרבן.

8. מכירת נכסי מקרקעין כשאין די מטלטלים (תיקון: 1973, תשל”ג)

(1) אם לא נמצאו די מטלטלים משל המפגר בביתו או בקרקעותיו, ואם נראה לאחר חקירה שיש לו למפגר נכסי מקרקעין שאפשר למכרם לשם תשלום הסכום המגיע ממנו, בין שהם רשומים על שמו ובין שאינם רשומים, הרי אם הוכח לממונה על הגביה כי אמנם אין לו למפגר די מטלטלים, רשאי הוא להוציא כתב-הרשאה למכירת אותם נכסי- מקרקעין או חלק מספיק מהם באותו אופן כאילו נמכרו עפ”י צו מאת בית-משפט מוסמך לשם סילוק חוב שבפסק-דין:

בתנאי כי –

(א) אם נכסי-מקרקעים אלה מהווים, כולם או מקצתם, בית התפוס ע”י המפגר, יש להשאיר לו או לדאוג לכך שתישאר לו דירה אשר, לדעת הממונה על הגביה, תהא נחוצה למענו ולמען בני-ביתו;

(ב) שאם המפגר הוא אכר, יהא פטור מכלל המכירה אותו חלק מן הקרקע שלפי דעת הממונה על הגביה יהא נחוץ למפגר למחייתו ולמחיית בני-ביתו.

(2) דמי פדיון המכירה ישמשו לסילוק הסכום המגיע, והעודף שיישאר לאחר ניכוי המגיע והאגרות והמשימות של המכירה ושאר ההליכים הכרוכים בכך, ישולם למפגר.

(3) אם יש למפגר יותר מנכס-מקרקעין אחד, הרשות בידו לברור איזהו הנכס אשר יוצא למכירה:

בתנאי ששוויו של הנכס יהא בו, לדעת הממונה על הגביה, כדי תשלום הסכום המגיע, ובתנאי שאם לא יהיה בדמי-פדיון מכירת הנכס שנבחר כאמור לעיל כדי תשלום הסכום המגיע, רשאי הממונה על הגביה לבחור לו נכס אחר אשר יוצא למכירה.

9. העברת נכס מקרקעים לממשלה כשלא הצליחו למכרו

(1) הוצע נכס-מקרקעין למכירה ואי-אפשר למכרו במכירה פומבית יועבר במשרד ספרי האחוזה לממשלה בשווי שיוערך ע”י מעריך-קרקעות שימונה מטעם ראש אגף הסדר ורישום קרקעות.

(2) הזכות למפגר לגאול נכס כזה בתוך שלוש שנים מתאריך ההעברה עפ”י תשלום הסכום המגיע ממנו וכל האגרות וההוצאות שהוצאו בקשר עמו.

(3) במשך המועד האמור של שלוש שנים הזכות לממשלה להשכיר את הנכס לכל זמן שלא יעלה על שלוש שנים ואם השכירה הממשלה את הנכס כאמור וגאלו המפגר, יועבר הנכס שוב לבעליו הקודם, בכפוף לתנאי השכירות.

(4) דמי השכירות של הנכס שהושכר כאמור, ינהגו בהם באופן שנקבע.

10. מסירת המפגר לבית הסוהר

(1) אם לא נמצאו די מטלטלים משל המפגר, אבל העידו עליו המוכתר או שני נכבדים מן הכפר או מן השכונה כי ידו משגת לשלם את המס המגיע ממנו, הרי עפ”י בקשת גובה המס ומשהוכח כי לא יכלו לגבות את הסכום המגיע וכי ידו של המפגר משגת לשלמו, רשאי שופט בית-משפט שלום להזמין את המפגר ולתת צו לתשלום הסכום המגיע, אם תיכף ומיד או בשיעורים, ככל אשר ימצא לנכון, ואם לא שולם הסכום המגיע או שיעור משיעוריו, רשאי שופט בית-משפט השלום, מבלי כל הליך נוסף, למסור את המפגר לבית – הסוהר לחודש ימים, חוץ אם שולם הסכום לפני תום אותה תקופה.

(2) שום מאסר עפ”י סעיף זה לא יהא דינו כאילו הוא פוטר את המפגר מן האחריות לשלם כל סכום או שיעור משיעוריו שביחס אליו ניתן צו המאסר.

11. מטלטלים פטורים מתפיסה

אסור לתפוס או למכור בתוקף כל כתב-הרשאה שניתן עפ”י פקודה זו כל מטלטלים או חפצים הפטורים מתפיסה על פי הוראות החוק העותומני של הפרוצדורה האזרחית.

11א. המס – שעבוד על מקרקעי הסרבן (תיקון: תשל”ג)

(1) מס המגיע על מקרקעי הסרבן יהיה שעבוד ראשון על אותם מקרקעין.

(2) כל מס אחר המגיע מסרבן שהוא בעל מקרקעין יהיה שעבוד על המקרקעין אם נרשמה בפנקס המקרקעין הערה על כך על פי הודעת גובה המס; נרשמה הערה על שעבוד כאמור, תהא דרגתו נדחית בפני כל שעבוד של אותם מקרקעין שהיה רשום שעה שנרשמה ההערה.

(3) סעיף זה אינו גורע מסמכויות אחרות לפי פקודה זו.

12. עיכוב רישום בפנקסי מקרקעין (תיקון: תשל”ג)

שום פעולת העברה במקרקעין השייכים לסרבן לא תירשם בפנקסי המקרקעין בטרם הוברר ששולם המס המגיע עליהם, אלא בהסכמת הממונה על הגביה.

12א. עיקול מיטלטלין שהעברתם חייבת רישום (תיקון: תשל”ג)

היו המעוקלים לפי פקודה זו מיטלטלין שהעברת הבעלות בהם חייבת רישום לפי כל דין, ירשום הממונה על הרישום, במסמכים המתאימים או בפנקסים שבניהולו, הערה בדבר העיקול כשתומצא לו הודעה על כך מאת גובה המס; הממונה על הרישום לא ירשום שום פעולה במיטלטלין האמורים בלי אישורו של הממונה על הגביה; דין עיקול מיטלטלין שנרשם מטעם הממונה על הרישום, כדין מישכון שנרשם לפי חוק המשכון, תשכ”ז -1967, ולענין זכות קדימה הוא כפוף לסדר שבו נרשמו המישכונים שלפניו.

12א1. איסור הוצאת מיטלטלין בנוכחות קטין כשהוא לבד (תיקון: תש”ס)

אין להוציא מיטלטלין מחצרים, אם במקום נמצא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים, ולא נמצא עמו הורהו או אדם בגיר אחר שנחזה להיות אחראי עליו, זולת אם קבע ממונה על הגביה כי בשים לב לנסיבות, לא ניתן לבצע את הצו בדרך אחרת.

12ב. המצאת מסמכים (תיקון: תשל”ג)

הודעה, דרישה, צו או כל מסמך אחר שיש להמציאם לפי פקודה זו, יראו אותם כאילו הומצאו כדין אם נמסרו למי שנועדו, או הונחו במקום מגוריו או במקום עסקיו הרגיל או נשלחו לשם על שמו בדואר, ובלבד שצו עיקול לצד שלישי שהוא בנק וכן הודעה על מכירת מיטלטלין יישלחו בדואר רשום.

12ג. סמכויות (תיקון: תשל”ג)

סמכויותיו של פקיד הגביה לפי פקודה זו יהיו נתונות גם לממונה על הגביה.

12ד. מינוי ממונה על הגבייה ופקיד גבייה לענייני השלטון המקומי (תיקון: תשל”ג)

מינויים של ממונה על הגביה ושל פקיד גביה לענין גבייתם של מסים, ארנונות ותשלומים אחרים שהוכרזו לענין פקודה זו והמגיעים לעיריה או לרשותמקומית אחרת, ייעשו לבקשת העיריה או הרשות ובהמלצת שר הפנים.

12ה. אמצעי אכיפה מיוחדים למסים ששר האוצר ממונה על ביצועם (תיקון: תשמ”א)2

(א)לענין סעיף זה –

“חוק מס” – חיקוק הדן בהטלת מס או תשלום חובה ששר האוצר ממונה על ביצועו או על הגביה לפיו;

“מס” – מס המוטל לפי חוק מס;

“אמצעי אכיפה” – אמצעי מינהלי שתכליתו גביית חוב מס.

(ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתיר את השימוש באמצעי אכיפה שבחוק מס פלוני לגביית חוב מס על פי חוק מס אחר, בשינויים שייקבעו או המחוייבים לפי הענין.

(ג) הוטל עיקול על חשבון הבנק של סרבן, לא תהא לבנק זכות קדימה אלא על סכום החובה שהיה בכלל חשבונות הבנק של הסרבן בעת הטלת העיקול, ובלבד שלגבי חובות שהיו בעת הטלת העיקול ואשר מועד פרעונם טרם הגיע תחול זכות הקדימה של הבנק ממועד פרעונו של החוב.2

(ד) הוצאות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה ישא בהן הסרבן, על אף האמור בסעיפים 5(3) ו- 8(2), גם אם לא נמכר נכס לשם גביית חוב המס; לענין זה, “הוצאות” – כפי שיקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

12ו. הטלת תפקיד גבייה (תיקון: תש”ן)

נציב מס הכנסה (להלן-הנציב) או מנהל המכס ומע”מ (להלן-המנהל), רשאי להטיל על אדם אחר ביצוע הליכים לעיקול נכסים ומכירתם לפי פקודה זו, לשם גביית חוב מס כמשמעותו בחוק קיזוז מסים, התש”ם – 1980 (להלן-חוב מס), בתנאים שיקבע שר האוצר.

12ז. מינוי כונס נכסים (תיקון: תש”ן)

הנציב או המנהל רשאי למנות כונס נכסים לנכס מסויים של החייב, לשם גביית חוב מס; לכונס הנכסים יהיו אותם חובות וסמכויות שיש לכונס נכסים לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ”ז1967-, בשינויים המחוייבים, ולענין זה יראו את הנציב או את המנהל, לפי הענין, כאילו היה ראש ההוצאה לפועל, למעט לענין סעיף 58(ב) לחוק האמור.

12ח. עיקול זכויות במקרקעין (תיקון: תש”ן)

לצורך גביית חוב מס מחייב, רשאי פקיד גבייה או גובה מסים לעקל על ידי רישום בפנקס מקרקעין, זכויות שיש לחייב במקרקעין, הנובעות מרישום הערת אזהרה עליהן לטובתו; לענין זה, “הערת אזהרה” – כמשמעותה בסעיף 126 לחוק המקרקעין, התשכ”ט – 1969.

13. תקנות

שר האוצר רשאי להתקין תקנות –

(א) בדבר סדרי הדין של עיקול, שמירה ומכירה של נכסים שנתפסו עפ”י פקודה זו;

(ב) בדבר טפסי הדרישות, התעודות וכתבי-ההרשאה;

(ג) בדבר האגרות והמשימות בעד כל פעולה שעפ”י פקודה זו;

(ד) בדרך כלל, לענין ביצוע הוראות פקודה זו.

_________________________________

1 חא”י, ב, (ע) 1374, (א) 1399; ע”ר 1937, תוס’1, (ע) 1, (א) 1;

ס”ח תשל”ג, 46; תשמ”א, 157; תש”ן, 127; תש”ס, 231.

2 בסעיף 3(א) לחוק לתיקון פקודת המיסים (גביה) (מס’ 2), התשמ”א1981- (ס”ח תשמ”א, 157) נקבע שתחילת סעיף 12ה(ג) היא מיום שיקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.

3 פורסמה הודעה על מינוי ממונה על הגביה ופקיד גבייה, לפי סעיף 2(1) לפקודה (י”פ תשנ”ט, 5416)